אבחון נרקיסיזם: מאפיינים, סוגים ודרכי טיפול

**נקודות מפתח:**

– נלמד להבחין בין נרקיסיזם כתכונת אישיות להפרעת אישיות נרקיסיסטית

– נכיר את הסימנים העיקריים ואת השפעתם על מערכות יחסים ומשפחה

– נבין מתי וכיצד לפנות לאבחון וטיפול מקצועי

– נקבל כלים מעשיים להתמודדות יומיומית

מהו נרקיסיזם?

נרקיסיזם, במובנו הבסיסי, הוא דפוס אישיותי המתאפיין בתחושת חשיבות עצמית מוגזמת, צורך מתמיד בהערצה וקושי לחוש אמפתיה כלפי אחרים. בעבודה שלי, אני מבחין בין שני מצבים: נרקיסיזם כתכונת אישיות, שיכולה להופיע בדרגות שונות אצל כל אחד מאיתנו, לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שהיא אבחנה קלינית המשפיעה באופן משמעותי על תפקוד האדם בתחומי חיים שונים.

כשמדברים על הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אנחנו מתייחסים לדפוס מתמשך של התנהגויות וחוויות פנימיות הכוללות:

– תחושת ייחודיות וזכאות מוגזמת

– עיסוק בפנטזיות של הצלחה, כוח או יופי אידיאלי

– אמונה שרק אנשים "מיוחדים" יכולים להבין אותם

– ניצול של מערכות יחסים להשגת מטרות אישיות

– חוסר רגישות לצרכים ורגשות של אחרים

– תגובות קשות לביקורת או כישלון

הבנת נרקיסיזם לעומק

אתם יושבים בסלון, מנסים להבין איך הגעתם למצב הזה. אולי זה בן הזוג שתמיד צריך להיות במרכז, אולי זה ההורה שאף פעם לא מרוצה, אולי מדובר במנהל שמתייחס לצוות כמו למכונות ייצור. בקליניקה, אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתמודדים עם השפעותיה של התנהגות נרקיסיסטית על חייהם.

נרקיסיזם: בין תכונת אישיות להפרעה

נרקיסיזם יכול להופיע בשני אופנים שונים, וחשוב להבין את ההבדל ביניהם:

**נרקיסיזם כתכונת אישיות**

זוהי תכונה שקיימת במידה מסוימת אצל כל אחד מאיתנו. היא יכולה להתבטא בביטחון עצמי בריא, יכולת להציג את עצמנו, או דאגה למראה החיצוני שלנו. במינון מתון, היא אפילו חיובית ומסייעת להתפתחות אישית ומקצועית. אנשים עם רמה בריאה של נרקיסיזם מסוגלים:

– להכיר בערך העצמי שלהם מבלי להתנשא על אחרים

– לקבל ביקורת בונה ולהפיק ממנה לקחים

– לחוש אמפתיה ולהתחשב בצרכי הזולת

– לפתח מערכות יחסים הדדיות ובריאות

**הפרעת אישיות נרקיסיסטית**

בקליניקה שלי באשדוד, אני מזהה מצב קליני שבו דפוסי החשיבה וההתנהגות הנרקיסיסטיים הופכים לקיצוניים ופוגעים משמעותית בתפקוד היומיומי. אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית:

– חווים תחושת עליונות וזכאות מוגזמת

– מתקשים מאוד לקבל ביקורת או להודות בטעויות

– נוטים לנצל מערכות יחסים להשגת מטרותיהם

– מתקשים לחוש אמפתיה אמיתית כלפי אחרים

– חווים תנודות קיצוניות בהערכה העצמית שלהם

הקושי בפנייה לטיפול ואבחון

כאשר מדברים על טיפול באדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שקשה מאוד לאדם שחי עם הפרעה זו לפנות לטיפול מרצונו. בקליניקה, אני רואה כיצד הפחד מחשיפת הפגיעות מונע מאנשים רבים לקבל את העזרה שהם זקוקים לה.

חוסר מודעות

* קושי לראות את עצמם כחלק מהבעיה

* נטייה להאשים אחרים

* אמונה בשלמות העצמית

מנגנוני הגנה

* הכחשה של קשיים

* רציונליזציה של התנהגות פוגענית

* השלכת אשמה על הסביבה

רגעי המפתח לפנייה לאבחון וטיפול

מניסיוני המקצועי באבחון נרקיסיזם, יש שלושה רגעי מפתח שבהם אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מגיע לטיפול:

הראשון הוא כאשר מגיע איום בנטישה מצד אדם משמעותי בחייו. זה יכול להיות בן זוג המאיים בגירושין, ילד המנתק קשר, או חבר קרוב שמתרחק.

השני מגיע עם הופעת תסמינים נפשיים משמעותיים. זה יכול להתבטא בדיכאון עמוק, התקפי חרדה, קשיי שינה, התפרצויות זעם בלתי נשלטות, או אפילו פנייה לשימוש בחומרים ממכרים כדרך להתמודדות.

השלישי, ואולי המורכב ביותר, הוא מה שאנחנו מכנים "הפצע הנרקיסיסטי". מדובר בסוג של דיכאון כרוני, שלעתים אף עמיד לתרופות, הנובע מפער עמוק בין הציפיות והשאיפות של האדם לבין המציאות בפועל.

להבין את הנרקיסיזם מבפנים

בקליניקה, אני נתקל במקרים רבים שממחישים את המורכבות של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. חשוב להבין שיש שני סוגים עיקריים של נרקיסיזם:

הנרקיסיסט הגרנדיוזי

דן (שם בדוי), איש עסקים מצליח שפגשתי בקליניקה, מייצג היטב את הטיפוס הזה. הוא התגאה תדיר בהישגיו העסקיים ודרש התייחסות מיוחדת מכל הסובבים אותו. "אני לא מבין איך אנשים מסתדרים בלי היכולות שלי," היה אומר בטיפול. זו דוגמה קלאסית לביטחון עצמי מופרז והצורך להפגין עליונות.

הנרקיסיסט הפגיע

לעומתו, רותי (שם בדוי) מייצגת את הנרקיסיזם הפגיע. היא הגיעה לטיפול לאחר משבר בעבודה, כשהיא מתמודדת עם רגישות קיצונית לביקורת. "אני לא מסוגלת להתמודד עם כל רמז לכישלון," סיפרה בכאב. מתחת למעטה החיצוני, היא סבלה מחוסר ביטחון עמוק.

דפוסים חיצוניים

* תחושת חשיבות עצמית מופרזת

* צורך בלתי פוסק בהערצה

* פנטזיות של הצלחה והישגים אינסופיים

* אמונה בייחודיות יוצאת דופן

* ציפייה ליחס מועדף

* התנהגות מתנשאת

### דפוסים פנימיים

* הערכה עצמית שברירית

* רגישות גבוהה לביקורת

* קנאה עזה באחרים

* חוסר יכולת לחוש אמפתיה

ההשפעה על הסביבה

בעבודתי, אני רואה כיצד התנהגות נרקיסיסטית משפיעה על כל מעגלי החיים. אנשים המתמודדים עם ההפרעה מתקשים ליצור קשרים אינטימיים אמיתיים, שכן הם נוטים לראות באחרים כלי להשגת צרכיהם.

במשפחה

היחסים המשפחתיים מושפעים במיוחד מההפרעה:

* ילדים להורים נרקיסיסטים מפתחים קשיים רגשיים משמעותיים והערכה עצמית נמוכה

* בני זוג חווים שחיקה נפשית עמוקה ותחושות של ריקנות וחוסר ערך

* ההורים עייפים ומרגישים שכל הזמן דורשים מהם עוד ועוד

בעבודה

בסביבת העבודה, המצב מורכב במיוחד:

* יצירת סביבה רעילה בשל חוסר היכולת לקבל ביקורת

* פגיעה במורל הצוות עקב הצורך המתמיד בהכרה והערצה

* קונפליקטים תכופים עם עמיתים ומנהלים

* תחלופת עובדים גבוהה כתוצאה מהאווירה המתוחה

בחברה

* קושי ביצירת קשרים אמיתיים

* בידוד חברתי הדרגתי

* פגיעה במערכות יחסים

סימנים שאתם במערכת יחסים עם נרקיסיסט

הסימנים המתוארים הם לזיהוי ראשוני בלבד ואינם מהווים תחליף לאבחון נרקיסיזם מקצועי:

גזלייטינג

* ערעור על הזיכרון והתפיסה שלכם

* שינוי גרסאות של אירועים

* הכחשת מציאות

שליטה והשפלה

* ביקורת מתמדת

* פגיעה בביטחון העצמי

* בידוד חברתי

מניפולציה רגשית

* שימוש ברגשות אשם

* התניית אהבה

* איומים רגשיים

מתי הזמן לבקש עזרה מקצועית?

כשהגוף מאותת

* נדודי שינה מתמשכים

* כאבי ראש או בטן תכופים

* תשישות מתמדת

* חרדה או דיכאון

כשהנפש צועקת

* תחושת אובדן העצמי

* בדידות עמוקה

* מחשבות טורדניות

* קושי בקבלת החלטות

כשהחיים נעצרים

* פגיעה בעבודה

* סימני מצוקה אצל הילדים

* התרחקות חברתית

* תחושת קיפאון

סיכום:

התמודדות עם אדם נרקיסיסט היא אחד האתגרים המורכבים ביותר במערכות יחסים. חשוב לזכור:

* אתם לא אשמים בהתנהגות הפוגענית

* יש דרך החוצה ואפשר להחלים

* תמיכה מקצועית היא קריטית להחלמה

* בניית חיים חדשים אפשרית

אם אתם מזהים את עצמכם בתיאורים שהובאו במאמר, אל תהססו לפנות לעזרה. אצלי, כמו אצל פסיכולוגים קליניים אחרים, תוכלו למצוא את התמיכה והכלים להתמודדות ולבניית חיים בריאים יותר.